הגוספל ואולפני הקלטות במאה ה-20

אז מהו בעצם הגוספל:

גוספל – בשורה. בברית החדשה ספרי הגוספל הם ארבעת הספרים המספרים על חייו, מותו ותחייתו של ישו.

שירי הגוספל הם תוצר של תנועת ה-Protestant City Revival Movement משנות החמישים של המאה ה-19 כשהמילה קיבלה משמעות של רפורמה חברתית והתחדשות מוסרית ונפשית. המנוני הגוספל נוצרו במפגשי התעוררות ענקיים שניהלו בערים מטיפים אבנגליסטים נודדים במגרשי כדורגל ובאוהלי ענק. נימת ההטפה הדרמטית שתיארה את גורל החוטאים בגיהינום התחלפה בנימה פייסנית ואמפתית. המטיף הלבן מוּדי ביקש לטעת את הגוספל בלב האנשים באמצעות שירי צעידה ולחנים פופולריים ורגשניים. לימים כונו שירים אלה "מוזיקת נשמה, באולפני הקלטות של שנות ה 20 כינו אותם ה- soul music. זמרת נשמה גדולה: ארתה פרנקלין. בדומה לספירוטואל הגוספל בראשיתו נכתב בידי לבנים אל ב-1893 יצא אוסף שירים מעובדים חדשים שכינס שרווד האפרו-אמריקני והוכר כ"שירי גוספל". דוגמה: He’s Got the Whole World in His Hands בביצוע מהליה ג'קסון.

אולפן הקלטות של גוספל

גוספל לבן: מנומס, מעודן ו"תרבותי"; גוספל שחור: קשוב לזמר פופולרי: הרמוניות נועזות, מקצב הרגטיים, שירת הבלוז. שונה מספיריטואל בקצב קופצני, שמחה ואופטימיות (good news), הכנסת כלי נגינה לכנסייה. הקהל מצטרף לקריאות אמן, מחיאות כפיים ושירה. בהמשך הוספת אנסמבל ליווי של נשים שיצר הד מוזיקלי לסולנים, משפט מענה שהתחזקו. אוצר התנועות הבימתי של המוזיקה הפופולרית שאוב עד היום מהתנועות והריקודים של שירי הגוספל. ניתן להתרשם מאולפני הקלטות שלקחו את זה צעד אחד קדימה בקליפ הבא:

סגנון גוספל של תנועה מתחרה holiness: ביטוי גופני, צעקות, אקסטזה והיסטריה; הדים לשירי העבודה, לצעקות ולריקודי המעגל. חידוש בליווי המוזיקלי: בכנסייה הבפטיסטית שירה א-קפלה, ליווי בהרמוניום ואח"כ באולפן הקלטות שליווי בפסנתר ואורגן חשמלי ואילו בתנועת הקדושה הכניסו בריקוד את הכלים המקראיים הנזכרים בתהלים לפי פירושם: חצוצרה (שופר), אורגן חשמלי (עוגב), טמבורין (צלצלי שמע). מטיפים ניגנו בגיטרה ובנג'ו ואח"כ בחצוצרה ובטרומבון. דוגמאות: I'm in the battlefield of my lord; 50 miles of elbow room.

 

ספיריטואל גוספל
תוכן ·        עצוב, מחאה, שמח

·        לא עוד ציפייה לגן עדן אלא תפילה לשחרור מעבדות.

 

 

עליז, אופטימי: האושר כאן ועכשיו, good news

תמליל שילוב אקראי של משפטים ממזמורים ומהמנונים
כלי נגינה בסגנון ה"holiness" חצוצרה, אורגן חשמלי, טמבורין. גיטרה ובנג'ו, טרומבון, פסנתר וכלי הקשה
סגנון שירה שירה בתנועה אנסמבל ליווי של נשים שיוצר הד מוזיקלי לסולן
מקצב ·        קצבי: דומה למנגינה ריקוד

·        במהירים מחיאות כפיים בפעמות 2 ו-4; הקדמת השירה בתוך הפעמה (סינקופה) – התחלת הסווינג;

קופצני

 

אלתור אלתור שירים במקום למנגינות מקובלות או הלחנת שירים למלל מאולתר

 

שאלה-תשובה יש;

במהירים: חזרת הקהל על קריאה מסוימת והסולן הוסיף מילות עידוד ואישור משלו ("Glory" או O happy day"").

 

משפטי מענה של אנסמבל הליווי הולכים ומתחזקים בהדרגה.

 

גוספל מחוץ לכנסייה: תומס דורסי לא צמח בכנסייה אך לאחר ששיריו התפרסמו קיבל משרת המנצח של מקהלת הכנסייה הבפטיסטית בשיקגו. מכתיבת המנונים וספיריטואלס עבר לגוספל ולג'ז. היצירותיו יש תחכום ריתמי ושורות מפתח שהקהל מצטרף אליהן. ליווה את מהליה ג'קסון. ביטוי מודרני של גוספל: שירת קוורטט המדגישה הרמוניה. Barbershop quartet מסוף המאה ה-19. רביעיות כאלה קיימות גם כיום. הקהילה השחורה אימצה את הסגנון ומקצת הלהקות מכונות Jubilee (יובל). בשנות ה-20 ללא ליווי ועם הזמן פסנתר, בס ותופים. קול בס חזק ועמוק וקול טנור גבוה ועתיר ויבראטו. המפורסמת: Golden gate. דוגמה: nobody knows the trouble I've seen. הרכבי הג'ובילי השפיעו על המוזיקה הפופולרית האמריקנית בשנות ה-50. הרכבה א-קפלה למוזיקה קלה שחורה כונו doo-wop – שם שמקורו בהברות חסרות פשר (בדומה לשירת scat).

עדכונים אחרונים מהמרתף של קוריאה

ב-1972 הקים את Return to Forever שפעילותו נחלקה לשתי תקופות: התקופה הלטינית בשנתיים הראשונות ותקופת הפיוז'ן עד התפרקותו ב-1977. בתקופה הראשונה ההרכב היה:

Chick Corea – electric piano

 Joe Farrell – tenor & flute

 Stanley Clarke – bass

 Airto Moriera – drums & percussion

 Flora Purim – vocals & percussion

ההשפעות באותה תקופה הן מקצבים לטיניים ומוטיבים ספרדיים. סגנון קליל ושמח. המצלול נבע מצבע הפסנתר החשמלי ומהעיבודים ששילבו את צבע קולה של פלורה עם החליל של פארל שהכפיל את הקווים המלודיים שלה. אלבום הבכורה היה כשם ההרכב.

דוגמה: Spain מהאלבום השני, light as a feather.

הפתיחה לקוחה מהקונצ'רטו לארנחואז של חואקין רודריגו ומנוגנת בפסנתר חשמלי בליווי קונטרבס בקשת ולא בפיציקטו. שלושה חלקים ליצירה: (1) מוטיב של כשתי תיבות בביצוע כל הנגנים (בפעם הראשונה רק קוריאה בשתי ידיים מקביל במרחק שתי אוקטבות) כשהליווי הקצבי מתחיל אחרי פתיחה זו. הליווי כולל קסטנייטות. (2) כל הכלים מנגנים יחד ללא אקורדים והליווי הקצבי הוא מחיאות כפיים על פעמות 1 ו-3 בכל תיבה. בסיום חוזרים שוב על שני החלקים. (3) מלווה במקצב סמבה ובסיומו חוזרים על החלק הראשון מתיבה 11 ועל כל החלק השני. כעת מתחילים האלתורים המבוססים על המבנה וההרמוניה של החלק השלישי. בסיום כל אלתור חוזרים על מנגינת החלק השלישי לרבות החזרה מתיבה 11 של החלק הראשון לחלק השני. בסיום כל האלתורים חוזרים על כל החלק הראשון והחלק השני.

 

Chick Corea and Return to Forever

קוריאה הושפע מבאד פאוול, הוראס סילבר וביל אוונס ומלחינים קלאסיים מודרניים כמו פול הינדמית ובלה ברטוק. השתמש בפריסה קוורטלית של אקורדים שהתאימה לפסנתר חשמלי, והלחין מלודיות בסולמות פנטטוניים. הושפע ממוזיקה לטינית.

האלבום Now he sings, now he sobs מ-1968 בנגינת טריו עם בסיסט ומתופף שימש השראה והיה תקליט חובה לחובבי הג'ז. ליצירה matrix מבנה בלוז 12 תיבות אך קשה לזהותה ככזאת כי קוריאה נמנע מלהדגיש מעברי אקורדים משמעותיים (IV-V-I). באותה שנה הצטרף לחמישייה של דייוויס במקום הנקוק והשתתף בשני אלבומי הפיוז'ן. ב-1970 פרש והקים את ההרכב circle שניגן מוזיקה מופשטת עם אלתורים אטונליים ללא מבנה מוגדר בהשפעת נגני הג'ז החופשי קולטריין, איילר וקולמן ובהשפעת קלאסיים ג'ון קייג' ושטוקהאוזן. פרש במפתיע כעבור שנה כי רצה להיות תקשורתי. ניגן עם סטן גץ. עוד על זה.